כאבים בקיום יחסי מין שכיחים הרבה יותר ממה שנדמה.
הרבה פעמים יופיע כאב כאשר חלים שינויים הורמונליים הגורמים ליובש ולשינויים ברקמת רירית הנרתיק. זה יכול להיות עקב שימוש בגלולות למניעת הריון, לאחר לידה, או אחרי גיל המעבר.
במקרים כאלו , כשהכאב הוא תוצאה של יובש ו"פריכות" של הרקמה תמיד נמליץ על שימוש בסיכוך רב ונשקול המלצה על שימוש בתכשיר מקומי המכיל אסטרוגן לצד הטיפול הפיזיקאלי.
לכאבים בקיום יחסי מין ישנם כל מיני שמות.
השמות מגדירים אופי שונה של בעיות , אבל תמיד יש לבצע הערכה מדוקדקת ולקבוע את אופן הטיפול על פי ההערכה ולא על פי השם של האבחנה.
השם הראשון הוא "וואגיניזמוס".
זוהי בעיה שמקורה בחרדה מפני חדירה אל הנרתיק.
בעת ניסיון לקיים יחסי מין שרירי רצפת האגן מתכווצים כיווץ עוויתי (ספאזם) וכל ניסיון חדירה יהיה קשה וכואב מאד.
הטיפול יהיה מכוון להפחתת החרדה ולשליטה טובה בתגובות ובשרירים.
שם אחר לתיאור כאב הוא "ווסטיבולודיניה" או "ווסטיבוליטיס".
שם זה יכוון אותנו יותר לבעיה שיש לה מקור ריקמתי, ועם זאת ניסיונות חוזרים לקיום יחסי מין עם כאב יכולים כשלעצמם לגרום גם לחרדה. ומכיוון שכך המרכיב הגופני והמרכיב הריגשי כמעט תמיד יתערבבו זה בזה.
קימים אמצעי טיפול שונים לוווסטיבולודינה – טיפולי מגע, תרגול, מאמני נרתיק ועוד.
"דיספראוניה" היא שם כולל לכאבים ביחסי מין ללא אבחנה של גורם מסוים.
בעוד שווסטיבולודיניה היא שם לכאבים במבוא העריה , כלומר כאבים שהם שטחיים, דיספראוניה יכולה להיות גם עמוקה.
"אלודניה" זה שם לכאב ממקור עיצבי. במקרה כזה לעיתים יהיו כאבים או תחושות כגון גרד או שריפה גם לא ביחסי מין. אפילו בגד תחתון, ג'ינס צמוד או תנוחת ישיבה יוכלו לגרום לכאב.
לרוב הכאבים יש טיפול .
טיפול פיזיותרפי, טיפול רגשי, טיפול התנהגותי, טיפול תרופתי, או שילוב ביניהם.
גם אם הדרך עשויה להתארך ולהתפתל ,טיפול מתאים, השקעה, התמדה וסבלנות יביאו לרוב לתוצאות טובות.
כאבים בעת קיום יחסי מין אינם דבר שיש להתבייש בו וגם לא צריך לחיות איתו.
יש בי תמיד שמחה וסיפוק גדול בלעזור לאישה לקיים יחסי מין ללא כאב,