פיזיותרפיה לאחר ניתוח תחתון MtF
להטבק+
יספוריה מגדרית (באנגלית: Gender Dysphoria ) כוללת קונפליקט בין המגדר הפיזיולוגי או המיוחס לאדם, לבין המגדר שאתו הוא מזדהה.
מתמודדים עם דיספוריה מגדרית עלולים להרגיש תחושה חזקה של אי-נוחות, אומללות או מצוקה ביחס למגדר אליו סווגו, שלפעמים קשורה לאי-נוחות ביחס לגוף שלהם (במיוחד התפתחות בזמן הבגרות המינית) או לאי-נוחות ביחס לתפקידים המגדריים שמצופים מהם.
מעל מחצית הטרנסג'נדרים הבוגרים מדווחים על קירבה ל… או ניסיון התאבדות אחד לפחות (1)
השכיחות של דיספוריה מגדרית בגיל ההתבגרות אינה ידועה בשל היעדר מחקרי אוכלוסייה. עיקר המחקרים הם מהשנים האחרונות ומשקפים עליה בפניה לשירותים רפואיים אותה ניתן לשייך לעליה במודעות ובסובלנות לנושא (2)
כדי לצמצם את הדיספוריה, חוסר ההתאמה בין מין הלידה למגדר, טרנסים רבים עוברים תהליכים להתאמה מגדרית באמצעות טיפולים הורמונאליים וניתוחיים.
ניתוח תחתון MTF הוא יצירת נרתיק חדש במקום אבר המין הזכרי.
ישנן שיטות ניתוחיות שונות, אך בכולן יש קיצור של השופכה ויצירת נרתיק מרקמות אחרות – פין ואשכים, פריטונאום או חלק של המעי (קולון).
בניתוח מוגדר העומק והרוחב הפוטנציאלי של הנרתיק שאמור לאפשר תפקוד מיני תקין.
פיזיותרפיה של רצפת האגן אינה המלצה סטנדרטית לנשים לאחר ניתוח תחתון גם אם כבר קימות עדויות לחשיבותה. (3)
נשים לאחר ניתוח תחתון יכולות לסבול מליקויים ברצפת האגן שהתחילו לפני הניתוח וכן מבעיות שהתחילו אחריו, ולרוב הן זקוקות גם לסיוע בהרחבות – השגה ושמירה על עומק ורוחב נרתיק פונקציונאלי.
הטיפול בנשים טרנסיות לאחר ניתוח תחתון הוא אתגר מורכב בשל העובדה שאין שום הכשרה מסודרת בתחום לטיפול בקהילת הלהטב"ק בכלל והטרנס בפרט (4) , ובשל היעדר ספרות ופרוטוקולים מקובלים לטיפול.
בשנים האחרונות אני מטפלת בשגרה בנשים טרנסיות לאחר ניתוחים להתאמה מגדרית וכיום הן כבר מודעות יותר לחשיבות הטיפול הפיזיותרפי ומגיעות אלי מפה לאוזן. חלקן נותחו בישראל וחלקן במדינות אחרות.
2. A PRISMA systematic review of adolescent gender dysphoria literature: 1) Epidemiology
