https://www.yaara-shadur.co.il

היריון, לידה ולאחר לידה

הכנה פיזיקלית ללידה

הכנה ללידה זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות
כמובן שהכנה ללידה מורכבת מהמון דברים- גופניים, רגשיים, רפואיים, תזונתיים….
ארצה להתייחס לחלק הגופני שלה מנקודת המבט שלי, כפיזיותרפיסטית.
כבר במהלך ההיריון כדאי לדאוג לגוף. לחזק אותו, לעשות פעילות גופנית (כן, מותר ואפילו רצוי להתחיל פעילות גופנית גם בהריון) , לאכול נכון, לשתות הרבה ,לישון, להימנע מעישון…
אחד הדברים המומלצים במהלך ההיריון זה גם ללמוד לתרגל את שרירי רצפת האגן.
יש לכך מספר מטרות:
מחקרים הראו שתרגול רצפת האגן במהלך ההיריון מפחית שכיחות ליקויים לאחר הלידה בטווח הקצר. כלומר פחות סיכון לדליפות שתן וצניחות אברי האגן לאחר הלידה. (כמובן שאין הבטחה שתרגול ימנע לחלוטין בעיות , ואם בכל זאת יש בעיה תמיד ניתן לטפל בה).
בנוסף – שליטה טובה בשרירי רצפת האגן כוללת גם לימוד הרפיה, דבר היכול לעזור בשלב השני של הלידה כשהתינוק נדחף החוצה.
הכנה ללידה כוללת גם תרגילים ותנוחות להקלה בשלבי ההריון המאוחרים, בהם יכולים להיות כאבים, תחושת כובד ועומס על הגב על רצפת האגן, אני משתמשת גם בצעיפים לעיטוף וקשירה ולעיתים ממליצה על אביזרים וחגורות ייעודיים,
אני מלמדת תרגול נשימה והרפיה לשלב הצירים,
אני מלמדת עיסוי פרינאום (אין הוכחות חד משמעיות שעיסוי מונע נזקים אבל עדיין קיימת המלצה ללמד כל אישה לבצע אותו)
תנוחות לשלב הצירים בשיתוף בן/בת הזוג
היכרות עם תנוחות לידה ושימוש בסרעפת בלידה.
ועוד – לפי צרכיה של כל אחת.
מומלץ גם לחזור ולתרגל את שרירי רצפת האגן בסמוך ללידה ככל הניתן. היכרות מוקדמת עם השרירים ועם תרגילים מומלצים, מאד עוזרת לעשות זאת.

יעוץ לפעילות גופנית

משנת 2006 אני עוסקת בייעוץ לפעילות גופנית. שנים רבות ייעצתי גם למשפחות עם ילדים בעודף משקל.
פעילות גופנית מומלצת לכל אדם בכל גיל.
בייעוץ אני "תופרת" לכל אחת את חליפת הפעילות המומלצת על פי רצונה, יכולתה והעדפותיה, מתאימה תרגילים ומקיימת מעקב אחר ההתקדמות. 
הייעוץ ניתן לנשים בכל גיל, כולל בהריון ולאחר לידה, עם מחלות רקע כמו סוכרת (כולל מטופלות משאבה), מחלות לב ועוד.

שיקום לאחר לידה

נשים רבות מרגישות לאחר לידה שקשה להן "לחזור לעצמן" רצפת האגן מרגישה חלשה, הבטן נראית שונה.

בשביל זה אני פה.
כדי לבדוק, לטפל במה שצריך, להדריך מה לעשות (ולפעמים גם ממה להימנע).

היפרדות בטנית היא אחד הנושאים הכי מדוברים במפגשים עם נשים לאחר לידה.

תוכלי לקרוא על כך בקישור.

שיקום לאחר קרעים מיילדותיים

לכל אישה יש בראש את תסריט הלידה המושלמת שלה.
היא קוראת ולומדת,
מתייעצת,
מתכוננת,
עושה הכל כדי להיות מוכנה.
אבל תהליך הלידה הוא לא תמיד דבר צפוי והרבה דברים יכולים לקרות.
אחד הדברים שפחות מדברים עליהם זה נושא הקרעים.
 
קרעים בלידה מחולקים לדרגות:
דרגה 1 – קרעים מינימאליים.
דרגה 2 – קרעים נרחבים יותר וגם חתך יזום (אפיזיוטומיה) המבוצע במידת הצורך.
קרעים בדרגה 3 הם קרעים המערבים את הסוגר האחורי (של פי הטבעת) וגם הם מדורגים לפי דרגות חומרת הפגיעה (A, B, C)
החוויה של הקרע , התפירה בחדר ניתוח, הניתוק מהתינוק שזה עתה נולד והשיקום הם חוויות לא קלות עבור היולדת.
לפעמים יש קושי בשליטה בסוגרים וכאבים.
במידה ויש קרע נרחב, חובה להיות במעקב במרפאה ייעודית.
ישנן מספר בדיקות שיש לעבור לאחר קרעים נרחבים וכן מומלץ תמיד לקבל טיפול ושיקום בפיזיותרפיה של רצפת האגן.
בשנים הרבות שאני עוסקת בשיקום רצפת האגן, ליוויתי יולדות רבות אחרי קרעים להן עזרתי לחזור לתפקד ולהרגיש טוב בגופן.
לאחר לידה עם קרע נרחב תמיד יש לשקול את אופן הלידה הבאה- אם תהיה וגינאלית או קיסרית.
ההחלטה על אופן הלידה נלקחת בהתאם לממצאי הבדיקות שבוצעו, בדיקה קלינית של רופא ורצון האישה.
וכמה הערות:
  1. אם אישה עברה קרע בלידה , הדבר יצוין בסיכום הלידה והיולדת תדע על כך. אם את לא יודעת – כנראה שזה לא קרה.
  2. רוב הקרעים הנרחבים קורים בלידה הראשונה או בלידות מכשירניות (וואקום, מלקחיים) אבל זה עלול לקרות גם בלידות אחרות.
  3. סימפטומים (כאב, קושי בשליטה בסוגרים, תחושת אי נוחות בנרתיק) לא תמיד תואמים או מעידים על מידת הקרע. בכל מקרה של סימפטומים רצוי לטפל, אך כשיש קרעים נרחבים יש לטפל ולהיבדק גם ללא סימטומים
 

הכנה למנומטריה

 
"מנומטריה" בודקת את התחושה ואת הרפלקסים בתעלה האנאלית,
וגם:
את לחץ הסוגר במנוחה (כלומר יש ללמוד להרפות את השריר)
את כוח הלחיצה (כלומר יש ללמוד לכווץ את השריר)
ואת היכולת לשלוט ביציאה (כלומר : את הסינרגיה/שיתוף פעולה בין השרירים השונים).
לא אחת שמעתי מנשים שהגיעו אלי לאחר בדיקה מנומטרית שהן מרגישות שהמתח, חוסר הידיעה וחוסר המוכנות לבדיקה השפיעו על התוצאות.

כשמגיעה אלי אישה לפני מנומטריה ראשונה או חוזרת, אני מקדישה את הזמן להכין אותה לבדיקה הן מבחינת מידע על מה שעומד להתרחש והן מבחינת הפעולות שאותן תתבקש לעשות.
לעתים קרובות ההכנה  יכולה לשנות את תוצאות הבדיקה לטובה, ולהשפיע על ההחלטות הנגזרות ממנה.
אני מאד ממליצה לא לעשות את הבדיקה המנומטרית לפני פיזיותרפיה, שבמקביל לטיפול בבעיות (במידה וקיימות) כמו כאבים או קושי בשליטה גם תכין אותך לקראתה.